הרבה פעמים כשעוסקים ברמטכ"לים, אז מתייחסים לכאלה ששירתו בזמן מלחמות, דוגמא, דיין במלחמת סיני, רבין בששת הימים, דדו במלחמת יום כיפור או רפאל איתן בעת מלחמת לבנון. או להבדיל רמטכ"לים שזכו לחשיפה ופרסום, בין היתר בזכות העובדה שלימים הם הפכו להיות פוליטיקאים וחלקם זכו אפילו להיות בתפקידים בכירים, דוגמא, מופז, יעלון ובוודאי אהוד ברק שהיה רמטכ"ל ולימים ראש ממשלה ושר ביטחון.
אך ישנם לא מעט רמטכ"לים בטווח שבין לבין, אשר דאגו במובנים מסוימים להכין את הצבא לתקופות שהגיעו לאחר מכן, תקופות של מלחמה ובזכותם הצבא הצליח לעמוד מול האויב, בין אם מדובר במלחמה רגילה ובין אם מדובר במבצעים צבאיים או מלחמות מתמשכות.
אחת הדוגמאות לכך הוא דן שומרון. מי שכיהן כרמטכ"ל בין השנים 1987 ל-1991, אומנם לא שימש כרמטכ"ל בזמן מלחמה באופן אמיתי (זו אומנם היתה תקופת מלחמת המפרץ, אך כידוע הצבא לא השתתף במלחמה באופן פעיל), אך הוא ללא ספק אחת הדמויות החשובות ביותר שהיו לצבא ובפרט בתור רמטכ"ל.
מה הפך את דן שומרון לדמות חשובה?
ראשית, במהלך שנותיו בצבא, עוד לפני שהתמנה לרמטכ"ל, הוא פיקד על מבצע יונתן, המבצע לשחרור החטופים באנטבה, מה שהפך למבצע שכל העולם דיבר עליו ולמד ממנו. לימים הוא הקים את מפקדות חילות השדה, וקבע את תורת הלחימה שלו, כמו כן, הוא היה אחראי על תיקון הליקויים של חיל הרגלים אחרי מלחמת יום כיפור.
בתור רמטכ"ל, הרי שהוא פיקד על הצבא בזמן האינתיפאדה ודרך ההתמודדות של הצבא עם אוכלוסייה אזרחית, היתה למודל אשר שימש את הצבא גם לאחר מכן, וכן שימש צבאות וגורמים אחרים ברחבי העולם במצבים דומים.